איך משרד עורכי דין מופיע בתשובות של ChatGPT ובגוגל

מודל שפה שמתבקש לצטט תקדים משפטי לא תמיד עוצר ואומר שהוא לא יודע. לעיתים הוא פשוט עונה בביטחון מלא ומצטט פסק דין שמעולם לא התקיים.

התופעה הזו מוכרת היטב בעולם המשפט. כלי בינה מלאכותית כמו ChatGPT מציגים לא פעם פסקאות שלמות בביטחון מלא, רק שהן פייק מוחלט, ובתי משפט בארץ ובעולם כבר נתקלו במקרים שבהם עורכי דין צירפו לכתבי טענות תקדימים שה-AI המציא. זו בדיוק הסיבה שהנושא הזה רלוונטי למשרד עורכי דין קטן שרוצה להופיע בתשובות AI: כשיש באינטרנט תוכן ברור, מדויק ועדכני שעונה על שאלה משפטית ספציפית, למודל השפה יש פחות סיבה למלא את החלל בעצמו. הוא פשוט נשען על מה שכבר כתוב, ואם מי שכתב זאת הוא משרד עורכי דין אמיתי, הוא זה שמצוטט.

למה ChatGPT לפעמים ממציא תשובות בתחום המשפטי

מודלי שפה נבנים על בסיס כמויות עצומות של טקסט, ולומדים לחזות מה המילה או המשפט הסביר הבא. כששאלה נוגעת לנושא שיש עליו הרבה כתוב ברשת, התשובה בדרך כלל אמינה יחסית. כששאלה נוגעת לנישה משפטית צרה, להליך פחות שכיח, או לשילוב ספציפי של נסיבות, יש פחות טקסט שהמודל יכול להישען עליו, והוא נוטה 'להשלים' את החסר בצורה שנשמעת סבירה אך אינה מדויקת.

זה בדיוק ההבדל בין שאלה גנרית לשאלה ממוקדת. שאלה כמו "מה זה צוואה הדדית" כבר נענתה אלפי פעמים ברשת, והמודל סביר שיענה עליה נכון. שאלה ספציפית יותר, שמשלבת נסיבות אישיות, היא בדיוק המקום שבו תוכן ממוקד שכתב משרד עורכי דין על אותה סוגיה בדיוק יכול להיות המקור שה-AI בוחר לצטט במקום לנחש.

לקוחות שמגיעים כבר אחרי שיחה עם AI

יותר ויותר לקוחות פותחים היום שיחה עם AI כדי לקבל כיוון או המלצה על איש מקצוע, עוד לפני שהם מחפשים בגוגל. זה מראה ששיחה עם AI כבר הפכה לערוץ שבו לקוחות מגיעים למשרד, לא רק תוצאת חיפוש בגוגל.

ישנו שינוי נוסף שפחות מדברים עליו: הלקוח לא רק שואל AI על מי לפנות, הוא גם מגיע מוכן יותר. בעבר לקוח הגיע לפגישה עם שאלות כלליות או אחרי חיפוש בגוגל, וכיום לקוחות רבים מגיעים אחרי שכתבו בעצמם כתבי טענות, מכתבי התראה או טיוטות בעזרת כלי AI. המשמעות למשרד קטן היא כפולה: מצד אחד הפגישה הראשונה יכולה להיות ממוקדת יותר, מצד שני הלקוח כבר הגיע עם ציפיות, ולפעמים עם מידע שגוי שה-AI סיפק לו, ויש צורך לתקן את זה בעדינות.

חוק שמשתנה: האתגר הייחודי של תוכן משפטי מול AI

מודל שפה מאומן על נתונים עד נקודת זמן מסוימת, ולא תמיד יודע על תיקון חקיקה, תקנה חדשה או פסיקה עדכנית שפורסמה לאחר מכן. בתחומים רבים זה פחות קריטי, אבל בתחום המשפטי שינוי בחוק יכול להפוך תשובה שהייתה נכונה לפני שנה ללא רלוונטית היום.

זו הסיבה שתוכן משפטי באתר של משרד עורכי דין לא יכול להיות סטטי. מאמר שפורסם פעם אחת ולא נגעו בו שוב עלול להציג מצב משפטי שכבר השתנה, וגם AI שסורק מחדש תוכן מהרשת עשוי להמשיך להסתמך על גרסה ישנה אם לא פורסם עדכון. עמוד שמצוין בו תאריך פרסום או עדכון אחרון נותן גם לקורא אנושי וגם למנוע חיפוש אינדיקציה שהמידע נבדק לאחרונה.

הגבול בין מידע כללי לייעוץ אישי בתוכן שה-AI מצטט

כש-AI מצטט מאמר מאתר של משרד עורכי דין, הוא בדרך כלל מעביר ללקוח הסבר כללי על הליך או זכות, לא ייעוץ מותאם למקרה הספציפי שלו. הבחנה ברורה בין השניים בתוך המאמר עצמו מגנה גם על הלקוח מפני הבנה מוטעית שהוא כבר קיבל ייעוץ, וגם על המשרד מבחינת האופן שבו המידע מוצג כלפי חוץ.

תוכן משפטי שבנוי נכון לעולם הזה כולל כמה מאפיינים קבועים:

• ציון ברור שמדובר במידע כללי, ולא בייעוץ המתייחס לנסיבות אישיות
• מענה לשאלה אחת ומוגדרת במאמר, לא ניסיון לכסות תחום שלם בעמוד בודד
• תאריך עדכון גלוי שמראה מתי המידע נבדק לאחרונה
• ניסוח עובדתי וברור, בלי שפה שיווקית שמקשה על הבחנה בין עובדה לדעה
• הפניה מפורשת לפנייה אישית למשרד כשמדובר במקרה קונקרטי

משרד עם התמחות מוגדרת מול משרד כללי: מה עוזר למודל לזהות תחום

מודל שפה לומד לשייך אתר לתחום מסוים לפי הדפוס שהוא רואה שוב ושוב. אתר שמפרסם לאורך זמן מאמרים שכולם סובבים סביב אותו תחום משפטי, למשל דיני עבודה או דיני משפחה, בונה דפוס עקבי שקל יותר למודל לזהות ולשייך לאותה נישה. אתר שמפרסם מאמר בודד בכל תחום ואחריו שותק, או שמערבב נושאים רחוקים זה מזה, לא בונה את אותו דפוס ברור.

זו לא שאלה של גודל המשרד אלא של עקביות התוכן. משרד קטן שמתמקד בנישה אחת ובונה סביבה אוסף מאמרים ממוקדים, יכול להיראות למודל השפה כמקור סמכותי יותר בתחום הספציפי שלו, מאשר אתר של משרד גדול שמפזר תוכן דליל על פני עשרות תחומים במקביל.

עדכון שוטף כהגנה מפני תשובה מיושנת

תוכן משפטי שלא מתעדכן לא רק מאבד דיוק, הוא גם נעלם בהדרגה מהתוצאות שגוגל ומנועי AI בוחרים להציג, כי מערכות החיפוש נותנות עדיפות למקורות שמראים סימני פעילות שוטפת. פרסום סדיר של מאמרים חדשים, לצד עדכון מאמרים ישנים כשהחוק משתנה, הוא עבודה מתמשכת ולא פרויקט חד פעמי שנגמר ברגע שהאתר עלה לאוויר.

זו בדיוק הנקודה שבה בעל משרד קטן, שאין לו זמן לשבת ולכתוב מאמר משפטי כל שבוע, נתקל בקיר. כתיבה מקצועית, עדכנית ועקבית לאורך זמן דורשת משאב קבוע, וזה בדיוק מה שהופך את שאלת ההופעה ב-AI משאלה טכנית לשאלת עבודה שוטפת.

הדס אדלר מפעילה את להופיע ב-ChatGPT ובגוגל, סוכן תוכן שבונה למשרדי עורכי דין ולבעלי מקצוע אחרים אתר תוכן ייעודי, וכותב ומפרסם בו מאמר חדש מדי שבוע לפי שאלות שלקוחות באמת מקלידים. בעל המשרד לא כותב מילה ולא מנהל כלום, הדוח החודשי מראה מה פורסם ואיך האתר מתפתח. אי אפשר להבטיח הופעה בתשובה ספציפית של ChatGPT ואי אפשר להבטיח מיקום ראשון בגוגל, קידום אורגני הוא תהליך שלוקח חודשים, אבל אפשר לבנות בעקביות את סוג התוכן הברור והעדכני שמנועי AI נוטים לצטט כשהם עונים ללקוח ששואל שאלה משפטית.